פסק-דין בתיק ע"א 11751-10-12

ערעור וערעור שכנגד, על פסק-דינו של בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו ועל פסיקתא מיום 17.7.2012 ופסיקתא מתוקנת מיום 27.7.2012, לפיהם חויבו המערערים בתשלום שכר-טרחת עורך-דין בגין שירותים משפטיים שהמשיבים העניקו להם.   

רקע בתמצית

1.         המערערים, מ וי.מ, בני-זוג הגרושים זה מזו, קיבלו שירותים משפטיים לאורך שנים מהמשיבים, סמי ועופר דה קלו, עורכי-דין במקצועם המנהלים משרד לעריכת דין.

2.         אין מחלוקת בין הצדדים, כי המשיבים ייצגו את המערערים במסגרת ארבעה הליכים (תיקים) משפטיים, הקשורים כולם למערערים ולמר אביגדור שמואל                        (להלן: " אביגדור"), כמפורט להלן:

א.         התיק הראשון - ייצוג המערערים בהליכים להכשרת רישום משכנתא על הדירה הידועה כגוש 7146 חלקה 278 תת-חלקה 21 (להלן: " הנכס"), בגין הלוואה אשר ניתנה על-ידי המערערת 1 לאביגדור, הבעלים של הנכס, במסגרת הסכם הלוואה מיום 25.11.1997, ויצירת אפשרות למימוש הנכס לצורך פירעון ההלוואה. משלא נפרעה ההלוואה על-ידי אביגדור פתחו המשיבים, כבאי-כוח המערערים, תיק בהוצאה לפועל כנגדו למימוש הנכס. לצורך כך, ביום 9.11.2006 מונה המשיב 2 לבקשת המערערת 1, ככונס נכסים בתיק הוצל"פ 01-83197-06-7, שבין הזוכה-המערערת 1, לבין החייב, אביגדור (להלן: " תיק הכינוס"). ביום 1.11.2007 נמכר הנכס על-ידי כונס הנכסים בסך של 1,537,500 ש"ח.

ב.         התיק השני - ת.א 23626/99 יוסף מויאל נ' אביגדור שמואל. תביעה בסד"מ המתבססת על הפרת הסכם הפרישה מעסקים אשר נחתם בין המערער 2 לאביגדור. בתיק זה נפסק למערער 2 הסך של 354,762 ש"ח.

ג.         התיק השלישי - תיק הוצל"פ 01-28641-01-9 יוסף מויאל נ' אביגדור שמואל. תביעה לגביית החוב הפסוק אשר נפסק בתיק השני, ואשר לא שולם על-ידי אביגדור.

ד.         התיק הרביעי - תיק הוצל"פ 12-06336-97-5 פוזיילוב נ' יוסף מויאל. תביעה לגביית חוב פסוק אשר הוגשה על-ידי בן ציון ופנחס פוזיילוב (להלן: " פוזיילוב") מכוח פסק בוררות. תיק זה נפתח כנגד המערער 2 עקב חוב שצבר כלפי פוזיילוב, במסגרת עסקים אשר ניהל המערער 2 עם אביגדור.

3.          ביום 21.4.2010 הגישו המשיבים בבית-המשפט קמא תביעה לתשלום שכר-טרחה בגין ארבעת התיקים המפורטים לעיל. לשיטתם, מסרבים המערערים לשלם את שכר-הטרחה המבוקש על-ידם, וזאת חרף התחייבותם לפרוע את שכר-טרחתם במועד מימוש הנכס (ראו סעיף 2.א. לעיל; סעיפים 11, 18, 24 ו-31 לכתב-התביעה המתוקן).

4.         בעקבות זאת, הגישו המערערים ביום 23.5.2010 תביעה שכנגד, במסגרתה טענו כי שכר-הטרחה אשר סוכם בין הצדדים ביחס לתיק הראשון הינו נמוך מכפי הנטען על-ידי המשיבים, ועולה כדי 3% בלבד מסכום המכר, דהיינו 53,274 ש"ח  (ולא 5% כנטען מנגד ; סעיף 10 לכתב-התביעה שכנגד), וכי הוא כולל בחובו את שכר-טרחת כונס הנכסים בסך 155,234 ש"ח אשר נגבה כבר על-ידי הכונס ( סעיף 22 לכתב-התביעה שכנגד). משכך, ביקשו המערערים להשיב סך של 101,960 ש"ח אשר נגבו לטענתם שלא כדין ( סעיף 29 לכתב-התביעה שכנגד) המהווים את ההפרש שבין שכר טרחת כונס הנכסים בסך 155,234 ש"ח לבין גרסתם, כי שכר הטרחה שסוכם הוא 53,274 ש"ח. ביחס לשלושת התיקים הנוספים טענו המערערים בכתב-הגנתם כי שולם שכר-טרחה בעבורם במזומן ( סעיף 39 לכתב-ההגנה המתוקן). 

פסק-הדין בבית-משפט השלום

5.         בית-משפט השלום דחה את טענות המערערים (הנתבעים) בכתב-ההגנה ובתביעה שכנגד, וקבע כי:

א.         אין לקבל את טענת ההתיישנות אשר הועלתה על-ידי הנתבעים ביחס לארבעת התיקים, לאור העובדה שהמשיבים-התובעים המשיכו לייצג את המערערים-הנתבעים, והסכימו לקבל את שכר-טרחתם מכספים שיקבלו הנתבעים במועד מימוש המשכנתא בנכס ( עמ' 11 לפסק-הדין).

ב.         אין להפריד בין המערערים-הנתבעים, שהם אמנם גרושים, אך בעניין ההלוואה והרישומים המשפטיים נשוא הליך זה, פעלו כאחד ( עמ' 12 לפסק-הדין).

ג.         שכר-טרחת כונס הנכסים בסך 155,234 ש"ח נגבה על ידי המשיבים מהחייב כדין, בהתאם לתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002 (להלן: " תקנות ההוצאה לפועל"), ולהחלטות שיפוטיות של רשם ההוצאה לפועל (החלטה מיום 6.4.2010 ומיום 22.6.2011) ושל בית-משפט השלום ( רע"צ 16729-10-10) ( עמ' 20 לפסק-הדין).

ד.         שכר-טרחת כונס הנכסים אשר נקבע על-ידי רשם ההוצאה לפועל, אינו מאיין את זכות המשיבים לשכר-טרחה בגין פעולות אשר ביצעו עובר להליך הכינוס ( עמ' 19 לפסק-הדין), ועל-כן, בהסתמך על מכתבי התובעים מיום 26.12.2005 ומיום 18.1.2006, יש לקבוע כי בגין התיקים הראשון, השני והרביעי - ישולם שכר-הטרחה של 5% ממחיר הנכס, קרי 76,875 ש"ח, הואיל והינם עוסקים בכספי ההלוואה ומימושם; ובגין התיק השלישי - ישולם שכר-טרחה נפרד בסך 55,000 ש"ח ( עמ' 20-21 לפסק-הדין).

ה.        לאור כך, המערערים חייבים בתשלום שכר-טרחה בסך של 76,875 ש"ח בתוספת מע"מ וריבית והצמדה מיום מכירת הדירה, דהיינו 1.11.2007, בגין התיק הראשון, השני והרביעי; ובתשלום שכר-טרחה בסך של  55,000 ש"ח בתוספת מע"מ וריבית והצמדה, החל מהיום בו הופסק הייצוג על-ידי התובעים בתיק פוזיילוב, דהיינו 18.7.2010, בגין התיק השלישי. כמו כן, שכר טרחת כונס הנכסים בסך 155,234 ש"ח, אשר נגבו כבר על ידי המשיבים מכספי הכינוס, - נגבו כדין.   

דיון והכרעה

טענת-סף - התיישנות